כשל

Hebrew

Root
כ־שׁ־ל (k-sh-l)

Noun

כֶּשֶׁל • (késhel) m (plural indefinite כְּשָׁלִים, singular construct כֶּשֶׁל־) [pattern: קֶטֶל]

1. failure

Verb

כָּשַׁל • (kashál) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to fail

Conjugation

Conjugation of כָּשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכשול / לִכְשֹׁל action noun: — passive participle: כָּשׁוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּשַׁלְתִּי		כָּשַׁלְנוּ
	second	כָּשַׁלְתָּ	כָּשַׁלְתְּ	כְּשַׁלְתֶּם1	כְּשַׁלְתֶּן1
	third	כָּשַׁל	כָּשְׁלָה	כָּשְׁלוּ
present		כּוֹשֵׁל	כּוֹשֶׁלֶת	כּוֹשְׁלִים	כּוֹשְׁלוֹת
future	first	אכשול / אֶכְשֹׁל		נכשול / נִכְשֹׁל
	second	תכשול / תִּכְשֹׁל	תִּכְשְׁלִי	תִּכְשְׁלוּ	תכשולנה / תִּכְשֹׁלְנָה2
	third	יכשול / יִכְשֹׁל	תכשול / תִּכְשֹׁל	יִכְשְׁלוּ	תכשולנה / תִּכְשֹׁלְנָה2
imperative		כשול / כְּשֹׁל	כִּשְׁלִי	כִּשְׁלוּ	כשולנה / כְּשֹׁלְנָה2
notes		Pronounced כָּשַׁלְתֶּם and כָּשַׁלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of כָּשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכשול / לִכְשֹׁל action noun: — passive participle: כָּשׁוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּשַׁלְתִּי		כָּשַׁלְנוּ
	second	כָּשַׁלְתָּ	כָּשַׁלְתְּ	כְּשַׁלְתֶּם1	כְּשַׁלְתֶּן1
	third	כָּשַׁל	כָּשְׁלָה	כָּשְׁלוּ
present		כּוֹשֵׁל	כּוֹשֶׁלֶת	כּוֹשְׁלִים	כּוֹשְׁלוֹת
future	first	אֶכְשַׁל		נִכְשַׁל
	second	תִּכְשַׁל	תִּכְשְׁלִי	תִּכְשְׁלוּ	תִּכְשַׁלְנָה2
	third	יִכְשַׁל	תִּכְשַׁל	יִכְשְׁלוּ	תִּכְשַׁלְנָה2
imperative		כְּשַׁל	כִּשְׁלִי	כִּשְׁלוּ	כְּשַׁלְנָה2
notes		Pronounced כָּשַׁלְתֶּם and כָּשַׁלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “כשל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language