האיר

Hebrew

Root
א־ו־ר (ʾ-w-r)

Etymology

From the root א־ו־ר ('-w-r).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Verb

הֵאִיר • (he'ír) third-singular masculine past (hif'il construction, infinitive לְהָאִיר, present מֵאִיר, future יָאִיר, imperative הָאֵר, passive counterpart הוּאַר)

1. (transitive) To illuminate, light, light up.

Conjugation

Conjugation of הֵאִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָאִיר action noun: הֶאָרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵאַרְתִּי		הֵאַרְנוּ
	second	הֵאַרְתָּ	הֵאַרְתְּ	הַאַרְתֶּם1	הַאַרְתֶּן1
	third	הֵאִיר	הֵאִירָה	הֵאִירוּ
present		מֵאִיר	מְאִירָה	מְאִירִים	מְאִירוֹת
future	first	אָאִיר		נָאִיר
	second	תָּאִיר	תָּאִירִי	תָּאִירוּ	תָּאֵרְנָה2
	third	יָאִיר	תָּאִיר	יָאִירוּ	תָּאֵרְנָה2
imperative		הָאֵר	הָאִירִי	הָאִירוּ	הָאֵרְנָה2
notes		Pronounced הֵאַרְתֶּם and הֵאַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• אוֹר (or, “light”)

Anagrams

• אריה, ריאה