השתלח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח (sh-l-kh)

Verb

הִשְׁתַּלֵּחַ • (hishtaléakh) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to disparage, excoriate, tongue-lash
2. to spread flames
3. (literary) to be sent

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתַּלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתַּלֵּחַ action noun: הִשְׁתַּלְּחוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתַּלַּחְתִּי		הִשְׁתַּלַּחְנוּ
	second	הִשְׁתַּלַּחְתָּ	הִשְׁתַּלַּחְתְּ	הִשְׁתַּלַּחְתֶּם	הִשְׁתַּלַּחְתֶּן
	third	הִשְׁתַּלֵּחַ	הִשְׁתַּלְּחָה	הִשְׁתַּלְּחוּ
present		מִשְׁתַּלֵּחַ	מִשְׁתַּלַּחַת	מִשְׁתַּלְּחִים	מִשְׁתַּלְּחוֹת
future	first	אֶשְׁתַּלֵּחַ		נִשְׁתַּלֵּחַ
	second	תִּשְׁתַּלֵּחַ	תִּשְׁתַּלְּחִי	תִּשְׁתַּלְּחוּ	תִּשְׁתַּלַּחְנָה1
	third	יִשְׁתַּלֵּחַ	תִּשְׁתַּלֵּחַ	יִשְׁתַּלְּחוּ	תִּשְׁתַּלַּחְנָה1
imperative		הִשְׁתַּלֵּחַ	הִשְׁתַּלְּחִי	הִשְׁתַּלְּחוּ	הִשְׁתַּלַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• הִשְׁתַּלְּחוּת (hishtalkhút)