כרה

Aramaic

Verb

כרה • (transliteration needed)

1. to weaken, to make sick

Hebrew

Etymology 1

Root
כ־ר־ה (k-r-h)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈʁa/
• Homophones: קָרָה (qará), קָרָא (qaráʾ), כָּרַע (karáʿ), קָרַע (qaráʿ)

Verb

כָּרָה • (kará) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to mine

Conjugation

Conjugation of כָּרָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִכְרוֹת action noun: כְּרִיָּה passive participle: כָּרוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּרִיתִי		כָּרִינוּ
	second	כָּרִיתָ	כָּרִית	כְּרִיתֶם1	כְּרִיתֶן1
	third	כָּרָה	כָּרְתָה	כָּרוּ
present		כּוֹרֶה	כּוֹרָה	כּוֹרִים	כּוֹרוֹת
future	first	אֶכְרֶה		נִכְרֶה
	second	תִּכְרֶה	תִּכְרִי	תִּכְרוּ	תִּכְרֶינָה2
	third	יִכְרֶה	תִּכְרֶה	יִכְרוּ	תִּכְרֶינָה2
imperative		כְּרֵה	כְּרִי	כְּרוּ	כְּרֶינָה2
notes		Pronounced כָּרִיתֶם and כָּרִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• כרה אוזן / כָּרָה אֹזֶן (kará ózen)

Etymology 2

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /keˈʁa/

Noun

כֵּרָה • (kerá) f (plural indefinite כֵּרוֹת, singular construct כֵּרַת־)

1. (flowery) a feast, a banquet