לן

See also: ל־ן

Hebrew

Etymology 1

Root
ל־ו־ן (l-w-n)

Compare Ugaritic 𐎍𐎐 (ln /⁠lâna⁠/), attested once as 𐎊𐎍𐎐 (yln).

Verb

לָן • (lan) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. To stay overnight (at a hotel or other lodging).

Conjugation

Conjugation of לָן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָלוּן action noun: לִינָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לַנְתִּי		לַנּוּ
	second	לַנְתָּ	לַנְתְּ	לַנְתֶּם	לַנְתֶּן
	third	לָן	לָנָה	לָנוּ
present		לָן	לָנָה	לָנִים	לָנוֹת
future	first	אָלוּן		נָלוּן
	second	תָּלוּן	תָּלוּנִי	תָּלוּנוּ	תלונה / תָּלֹנָּה1
	third	יָלוּן	תָּלוּן	יָלוּנוּ	תלונה / תָּלֹנָּה1
imperative		לוּן	לוּנִי	לוּנוּ	לונה / לֹנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Preposition

לָן • (lán)

1. Alternative form of לָהֶן (lahén)

Anagrams

• נ״ל